הלכה ומנהג • בימי בין המצרים נהגים להוסיף ולהתאבל בחצות היום ולומר 'תיקון חצות', לבד מאמירתו בחצות הלילה:
מודעה נחוצה: מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים, ולבכות בכי' ממש על חורבן הבית וכו' וגלות השכינה וחטאיו ועוונותיו שמעכבין בנין ביהמ"ק ודבר זה נעשה תועלת בנפש האדם.
וענין חצות הלילה א"צ להזכיר כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכי', ועליו נאמר (ישעיה ס"ו, י') "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהבי'ה". (שער הכוונות, פע"ח, מג"א סי' תקנ"א ס"ק מ"ה, א"ר סי' תקמ"ט אות ד', משנה ברורה סימן תקנ"א בסופו. "וכן נהגו בקהלות קדושות בכ"מ", כף החיים שם).
וכתב החיד"א וז"ל: "טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות וכן נהגו בא"י עפ"י כתבי רבינו האריז"ל והוא מנהג ותיקין. עכ"ל. וראוי לומר גם את הקינות הנדפסות בסדור אפילו אם אינו רגיל לאומרם בתיקון חצות שבלילה כיון שהעיקר להרבות בבכי וכנ"ל.
ובר"ח וער"ח ועש"ק אין אומרים. ועיין בכף החיים סימן תקנ"א ס"ק רכ"ד, שגם בשנת השמיטה שאין אומרים תיקון רחל בחצות לילה באר"י, אבל בין המצרים אחר חצות היום יש לאומרו. כי הטעם שבחצות לילה בשמיטה אין אומרים תיקון רחל כי הטעם של תיקון חצות לילה משום בחי' המלכות היורדת אל עולם הבריאה כמ"ש בשעה"כ, ובשנת השמיטה יש עלי' לבחי' המלכות. אבל הכא בחצות היום זה לא משום בחי' המלכות, כ"א משום התעוררות הדינים והתאבלות על החורבן, וכמו שנוהג כל דיני התאבלות על החורבן בשמיטה גם זה נוהג, ע"ש.
ורבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר (מובא בליקוטי מוהר"ן, קמ"ט), "חצות הוא מסוגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים". ומוסיף רביה"ק ואומר, וזלה"ק: "ע"כ צריך ליזהר מאד לקום בחצות, ולהיות מתאבל מאד על חורבן ביהמ"ק. והש"י הבטיח לכל
המתאבל על ציון לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר". עיין עוד בתורה ס"ז בח"ב, בראשית לעיני כל ישראל, כמה רבינו מרבה לדבר שם מענין קימת ואמירת תיקון חצות ומעלתו, ובפרט עתה בימים אלו.
ותלמידו הגדול ה"ה גאון עוזינו מוהרנ"ת כותב בליקוטי הלכות (השכמת הבוקר א' אות ט"ו) "וע"כ היתה גאולה הראשונה בחצות דייקא, וכן גאולה האחרונה שאנו מקווים ב"ב תהי' ע"י בחי' חצות ע"י הכשרים והיראים שעומדים בכל לילה בחצות" וכו'. לעסוק בתורה ותפילה וצעקה להשי"ת.
ועוד מוסיף בליקו"ה (הל' הרשאה ג' אות ז'): "וזה שגזרו ארבעה תעניות על חורבן ביהמ"ק גם נוהגין להתאבל בין המצרים ולומר חצות לבכות על חורבן ביהמ"ק ומסגפין עצמן מבשר ויין (כמובא בשו"ע ע"ש) וכיוצא כ"א כפי מנהגו. כי כל התעניתים והסגופים שהיראים עושין הכל הוא בבחי' משפט הנ"ל ששופטין א"ע קודם שיבא הדין של מעלה ח"ו כדי לבטל הדין שלמעלה ע"י המשפט ששופט א"ע כנ"ל. וכו' כי חורבן ביהמ"ק הוא בשביל פגם המשפט כנ"ל, ע"כ אנו עושין עכשיו תשובה ומתקנין זאת ואנו עושין משפט בעצמינו ומתענין ומסגפין עצמן כדי לבטל הדין שלמעלה כנ"ל", עכלה"ק. וע"ש עוד באורך וברוחב ויערב לך לעד.
ויה"ר שיתהפכו הימים האלו עלינו לששון ולשמחה לחיים טובים ולשלום, ונצא במהרה מבין המצרים ונשתחוה רווחים בבית מקדשינו ותפארתינו, בב"א. בביאת גואלינו גואל צדק במהרה יבא, וסחה כליל ממלכות האליל ברגע אחת. ובזכות אלו התיקונים נזכה לראות בנחמת ציון וירושלם בעגלא ובזמן קריב אמן. ובין המצרים מהרה יהפוך ה' לשמחה ושירים, ויזכנו לראות כהן העומד לאורים. נודע ביהודא.
המעוררים
לעילוי נשמת האי גברא יקירא, מיקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב נקיי הדעת שבבני ברק רבי לוי ב"ר אברהם חי משיח ז"ל נלב"ע ביום כ"ה טבת תשע"ז לפ"ק ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ת.נ.צ.ב.ה.
קרא עוד על תיקון חצות בין המצרים וחורבן בית המקדש • הקש כאן
לא אומרים תיקון חצות בשנת השמיטה?
יש נוהגים ע"פ תלמידי הרש"ש לא לומר בשנת השמיטה תיקון רחל, וכן דעת הבא"ח וכה"ח.
גם לשיטתם – בבין המצרים בחצות היום – אומרים תיקון רחל.
אנ"ש ברובם נהגו כן לומר גם תיקון רחל, גם בלילה.
האריכו בכל הנ"ל בגליונות 'קרני אור' בחורף האחרון (באזור פרשיות לך לך עד תולדות), עי"ש.
רבים נוהגים ובכללם השבט הלוי שאמר ברבים גם תיקון לאה בימי בין המצרים ביום